Musings on the Torah

This write-up will show that the principle that post sinai heaven can no longer chime in on Torah only applies to inyanei horaah namely determining halacha and not matters that relate to ascertaining scientific phenomena which only indirectly affect halacha but are not halachic decisions per se and as a corollary that whereas Chazal are authoritative in the halachic realm their scientific knowledge merely reflects the scientific knowledge of their day The following well-known gemara expresses the concept that once the Torah was given at sinai judaism became closed to celestial input to the extent that even God Himself can no longer weigh in on the halachic process and that although the Rabbis may get it wrong from an objective perspective they still get it right עמד רבי יהושע על רגליו ואמר {דברים ל':י"ב} לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה {שמות כ"ג:ב'} אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאלי...

This is a short thought about how HaShem's will should be the sole arbiter of what is virtuous—even when we think we may have "religious" rationalizations to the contrary Devarim 32:48 with divrei Chazal (also brought in Rashi) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" נֶאֱמַר בְּנֹחַ "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ" לְפִי שֶׁהָיוּ דּוֹרוֹ אוֹמְרִים מִכָּךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ אֵין אָנו מַנִּיחִין אוֹתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין כַּשִּׁילִין וְקַרְדֻּמּוֹת וּמְבַקְּעִין הַתֵּבָה, אָמַר הַמָּקוֹם, הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ לַתֵּבָה בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת יָבוֹא וְיִמְחֶה. מָה רָאָה לוֹמַר בְּמִצְרַיִם "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" לְפִי שֶׁהָיוּ מִצְרַיִם אוֹמְרִים מִכָּךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בָּהֶן אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִים סְּיָפוֹת וַחֲרָבוֹת וְאָנוּ הוֹרְגִין אוֹתָן, אָמ...

There is a well established approach within jewish tradition that pegs Avraham as the first jew. The precise event that triggered this momentous change in status is the subject of this exploration.   Avram's words of (bereishis 15:2-3) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי furnish R Elchanan Wasserman with proof (kovetz shiurim vol 1 358) for Rambam's opinion (nachalos 6:9) that by bnei noach only a son inherits, as otherwise Lot should have been the one standing to inherit Avram as his brother's son. R Elchanan then says that even acc to Ramban (vayikrah 24:10) that the avos were Jewish (for religious identity and inheritance matters), that only occured at the bris milah which only happened later on with Avram as of yet still a ben noach. Based on this he questions a midrashic statement quoted in Rashi (ber...

This piece poses a question on Chazals identification of a nuptial related term in the Torah based on biblical evidence that seems to indicate otherwise Jewish marriage occurs in two distinct stages, each with its own halachic implication. Chazal term the first kiddushin and the latter nisuin. Biblically they're termed eirusin and likuchin, respectively. (As an aside, on a biblical level, likuchin seems to be synonymous with marital relations, or followed immediately thereafter by it.) Devarim 20:7 states: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה. Contrast that with ibid 24:5 כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכׇל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. With Rashi explaining: ולא יעבר עליו לכל דבר – שהוא צורך הצבא, לא לספק המים ומזון, ולא לתקן דרכים. אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן, כגון בנה בית ולא חנכו (דברי...

The following is a question on a well known opinion of Rambam from an explicit pasuk   Rambam famously holds (hakdamah to peirush hamishnah) that the only way to test a new prophet's mettle is if he foretells good and it fails to materialize (with a carveout for personal communications, eg Yaakov being concerned that sin would disturb Gods past positive prophecy to him); if he foretells bad and it doesnt come to pass that doesnt disprove his claim to prophecy as HaShem relents should people repent (eg Nineveh).  Rambam says that it has got to be the case that there is a prophecy impervious to future actions as otherwise we'd never be able to determine a prophets credibility. Rambam reads Yirmiyahu 28:7-9 as supporting this conception, Rashi there explains the passage the same way in the name of R Tanchuma.  Don Yitzchak Abarbanel (ad loc) as well as R Yosef ibn Kaspi (Devarim 18:21) disagree, holding that just as a prophecy for bad can go unfulfilled due to an improvement...

Devarim 8 beseeches klal yisroel not to forget who is really behind their blessings, ending with:   (יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת י"י אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. (טו) הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ. (טז) הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.  (יז) וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. (יח) וְזָכַרְתָּ אֶת י"י אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה.  (יט) וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת י"י אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. (כ) כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר י"י מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְע...

This piece attempts to resolve an apparent contradiction in Rashi's Torah commentary by showing how one of the passages was mistakenly grafted onto a similarly themed yet fundamentally different and authentic statement of Rashi's Devarim 10:1-5 (א) בָּעֵת הַהִוא אָמַר י"י אֵלַי פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ. (ב) וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. (ג) וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. (ד) וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם י"י אֵלָי. (ה) וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי י"י. Rashi comments (to pasuk aleph) on the above mentioned ...